כיצד למנוע קצרים במחממי האינפרא-אדום של החדר האמבטיה שלכם
התקנת למפות אינפרא-אדום בחדר האמבטיה פירושה בעצם מאבק נגד האדים. מים הם אויב של החשמל – הם הופכים את האוויר למוליך חשמלי, ויוצרים מסלולים שדרכם החשמל יכול לזרום למקומות שבהם הוא לא אמור להגיע. אם תנסו להשתמש במארזים רגילים, אתם רק מביאים בעיות. עליכם להיות זהירים במיוחד לגבי האופן שבו הלמפה מחוברת לשקע, וכיצד הכל נאטם כראוי.
התמודדות עם הלחות
כשהחדר האמבטיה נהיה לח, שכבה דקה של לחות נוצרת על כל החלקים. זה גורם ל”העברת חשמל על פני המוליכים”. כדי למנוע זאת, יש להשתמש בחומרים איכותיים כמו סיליקון מחוזק, שיכולים לעמוד בלחות גבוהה. אבל חשוב לזכור שאין אטימה מושלמת. לכן, חיוני מאוד להשתמש במכשירי GFCI או RCD במערכת החשמל שלכם. אלו הם האמצעים שיגנו עליכם. אם האטימה לא תקינה, החשמל יופסק לפני שיקרה משהו רע.
הציוד שאתם באמת צריכים
שכחו מהמחממים הרגילים מסוג IP20 – הם יפסיקו לעבוד כמעט מיד. עליכם להשתמש לפחות במחממים מסוג IP44, אך אם המחמם נמצא בקרבת אזורים עם מים, עדיף להשתמש במחממים מסוג IP65. החומרים גם הם חשובים – חלודה היא אויבתה של חיבור טוב, לכן עדיף להשתמש באלומיניום מצופה או בפלדה לא-חלדה. אנו גם משתמשים בחוליות חיבור מאוטמות. ניתן להחשיב אותן כמעין “שומרים” שמונעים מהאדים לחדור לחוטים הפנימיים.
האיזון בין חום למים
זו הנקודה המסובכת. אתם רוצים אטימה טובה כדי שהמים לא יחדרו, נכון? אך אם האלקטרוניקה תהיה אטומה מדי, החום לא יוכל לצאת החוצה. כתוצאה מכך, החלקים הפנימיים של המחמם עלולים להישרף או להישבר. זו בעיה של איזון – עליכם להשתמש במערכת שתאפשר לחום לצאת, אך בו זמנית תמנע מהמים לחדור. אם החלקים הפנימיים יהיו חמים מדי, הבידוד של החוטים יהפוך לשביר, וזה עלול לגרום לקצר חשמלי.
לפני שתתחילו לחבר את החוטים, ודאו שגודל החוטים מתאים, ושהבידוד שלהם יכול לעמוד בטמפרטורות הגבוהות. זו פעולה קטנה שיכולה לחסוך לכם הרבה בעיות בהמשך.