למה אנחנו “עונים” על מחממי האמבטיה שלנו… ולמה זה חשוב שתדאגו לכך
בואו נהיה כנים: חדרי האמבטיה הם בעצם מלכודות מוות עבור מכשירים אלקטרוניים. יש שם אדי מים רבים, לחות גבוהה, ולפעמים גם טיפות מים שנופלות על המכשירים. זו סיוט עבור כל מכשיר אלקטרוני.
אנחנו לא סתם מקווים שהמנורות האינפרא-אדומות שלנו ישרדו את התנאים האלה. אנחנו לא מסתמכים על הנחות. במקום זאת, אנחנו מבצעים עליהן בדיקות של עמידות בפני חום ולחות. בעצם, אנחנו מנסים לשבור אותן בכוונה, כדי שהן לא יישברו בבית הלקוח שלכם.
הבעיה עם הלחות
אדי המים הם מסוכנים – הם מוצאים את הסדקים הקטנים ביותר בחומרי האטימה ובחיבורים, שאנחנו אפילו לא יכולים לראות. כשטיפת מים פוגעת בצינור הקוורץ החם, זה יכול לגרום לשבר בזכוכית – כישלון מיידי. אבל הסכנה האמיתית היא מה שקורה בתוך החוטים החשמליים: הלחות חודרת לשם, גורמת לחמצון, ויוצרת מסלולים חשמליים שאינם אמורים להיות שם. כך עלול להיווצר קצר חשמלי.
איך אנחנו בודקים את המכשירים
אנחנו לא פשוט מדליקים את המחמם וזהו. אנחנו מבצעים על כל משלוח בדיקות קפדניות של שינויי טמפרטורה ולחות גבוהה. אנחנו משאירים את המכשירים באדים, ואז מפסיקים את החשמל. כך הלחות יכולה להצטבר בתוך המכשיר – בדיוק כמו שקורה כשמישהו מסיים אמבטיה חמה ומכבה את האורות.
בזמן שהמכשירים נמצאים שם, אנחנו בודקים כמה דברים:
*זרימת חשמל לא תקינה: האם החשמל נשאר במקום הנכון?
*חומרי האטימה: האם חומרי האטימה נפגעים או מתכווצים תחת החום?
*החיבורים: האם החיבורים מתחילים להישחק או להתקלקל?
הקושי בבחירת מחממים
הבעיה היא שכדי שהמכשיר יהיה אטום לחלוטין, צריך להשתמש בחומרי אטימה עבים יותר ובמעטפות חזקות יותר. זה אומר שהמכשיר יהיה גדול יותר, וייקח כמה שניות נוספות עד שהוא יגיע לטמפרטורה הרצויה, בהשוואה למחממים זולים.
זו עלות קטנה לשלם. אתם מוותרים על כמה שניות של זמן הסקה, תמורת מוצר שלא יקרוס לאחר שישה חודשים של שימוש באדים.
אם תבחרו במחמם שלא עבר תהליך כזה, אתם סתם מחכים שהמיילים עם בקשות להחלפת המכשיר יתחילו להגיע. בנוסף, זה פשוט לא שווה את הסיכון הבטיחותי.