עצרו את הזיהום של הוופרים לפני שהוא מתחיל: דרך טובה יותר להשתמש במנורות אינפרא-אדום
במתקני ייצור שבהם יש כמויות גדולות של וופרים, כשמנורה נשברת זה לא סתם בעיה קטנה או הפסקה קצרה בעבודה – זו אסון אמיתי.
דמיינו שצינור הקוורץ של המנורה נשבר ממש מעל הוופרים שלכם. אתם לא רואים רק נורה שבורה; אתם רואים שברי זכוכית וחומרים כימיים שמקלקלים את כל המשלוח. זו בלגן אמיתי. לכן פיתחנו מנורות אינפרא-אדום ללא אוזון, כדי למנוע את הסיכון הזה לפני שהוא בכלל קורה.
הבעיה עם האוזון
הבעיה עם מנורות אינפרא-אדום סטנדרטיות היא שהן פולטות קרינה בטווח של 185 ננומטרים. זה נשמע טכני, אבל בפועל זה אומר שהן הופכות את האוויר סביבן לאוזון.
בחדרי ייצור נקיים, אוזון הוא גז מקורקע שפוגע בשכבות האורגניות שעל הוופרים. כדי לפתור את זה, אנו משתמשים בחומרים מיוחדים ובצינורות קוורץ שמסננים את הקרינה הזו. כך אתם עדיין מקבלים את כל החום הדרוש לתהליך הייבוש המהיר, אך ללא ההשפעות הכימיות השליליות.
מניעת שבירה של המנורות
הגורם העיקרי לשבירה של המנורות הוא השינויים התכופים בטמפרטורה. כשהמנורות נדלקות וכבות במהירות, צינור הקוורץ מתרחב ומצטמצם, עד שבסוף הוא נשבר.
אנו משתמשים בקוורץ באיכות גבוהה כדי להעלות את נקודת ההתכה שלו, וכך הצינורות יהיו עמידים יותר. אך לא עצרנו שם – הוספנו גם כיסויים מגן וציפויים מיוחדים שמגנים על הצינורות. אם החוט הפנימי של המנורה נשבר או שהצינור נשבר, הכיסויים האלו יקלטו את השברים. כך הסיליקון שעל הוופרים נשאר נקי.
החסרונות (כי שום דבר אינו מושלם)
אני אהיה כנה איתכם: יש חסרון קטן. הציפויים שמונעים את האוזון גורמים לחסימה קלה של אור האינפרא-אדום. ייתכן שתראו ירידה של 5-10% בחום הנוצר. זה לא בעיה גדולה, אך כנראה שתצטרכו להגדיל את ההספק של המנורות או לאפשר לוופרים להישאר בתנאים האלו זמן ארוך יותר.
עוד טיפ: בדקו את מערכת הקירור של המנורות. מנורות אלו נוטות לרכז את החום בקצוותיהן. אם זרימת האוויר אינה מתאימה, האלקטרודות של המנורות יישחקו מהר יותר מהרגיל.